<h1>סמ"ג עשין סימנים רל"ב—רל"ג</h1>
<h2>דף ט.</h2>
הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה אם אין שם כשיעור הזאה על זה נאמר והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב ואין טעונין תכבוסת בגדים, ואם היה בהן כדי הזאה מטמאין במגע ובמשא והנוגע בהן או הנושאן שלא לצורך מטמא בגדים בשעת מגעו או בשעת משאו עד שיפרוש ממנה שנאמר ומזה מי הנדה יכבס בגדיו ותניא בספרי וגם בפ"ק דנדה (ט' א') שאינו מדבר במזה ממש שהרי אם טיהר את הטמא ק"ו שיהא טהור הוא (ע"פ רמב"ם פרה אדומה פט"ו ה"א), ועוד אומר רבינו יצחק כי והזה הטהור משמע שאינו מקבל טומאה על ידי הזאה (תד"ה מאי). אלא בא ליתן שיעור לנוגע ולנושא שלא לצורך כשיעור הזאה שיהא טעון תכבוסת בגדים (ע"פ המשך הרמב"ם שם). וכמה יהא בכלי ויהא בו שיעור הזאה כדי שיטבול ראשי גבעולים ויזה (נדה ט' א'). וכן פירש רבינו משה (כנ"ל) שמה ששנינו בתחילת מסכת כלים (פ"א מ"א) שאין נוגע צריך שיעור זהו לקבל טומאה לעצמו אבל לטמא אחרים צריך שיעור. שנינו פרק אחרון דמסכת פרה (מ"ד) שמי חטאת שעשו מצותן אין מטמאין, שאם הזה על הטמא ומי ההזאה שתתו לארץ אותן מים הנוגע בהן והנושאן טהור (ע"פ רמב"ם שם).
<h2>דף ל.</h2>
מסקינן בפ"ק דיומא (ח' א') דרבי מאיר ורבי יוסי ורבי חנינא סגן הכהנים סוברין טבילה בזמנה מצוה ולא מקשינן הזאה לטבילה לבד רבי מאיר שסובר מקשינן, וכן פייט ר' אליהו הזקן באזהרות טבילה בזמנה מצוה. אמנם מורי רבינו יהודה כתב דהאידנא קיימ"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר בפרק המפלת (נדה ל' א' ותד"ה ושמע) דלא אמרינן טבילה בזמנה מצוה תדע שהרי נשים שלנו אינן טובלות אחר שבעה ימי נדות.
